מֶרחָץ

חפירות ארכיאולוגיות חשפו כי השימוש האנושי במעיינות המינרלים החמים בבאת' החל לפני לפחות 10,000 שנה ונמשך עד ימינו. המעיינות, שביקרו בהם לראשונה על ידי שבטים ניאוליתיים של ציידים-לקטים, זכו מאוחר יותר לכבוד כקדושים על ידי עמים קלטיים, רומאים ונוצרים. הקלטים, שהגיעו לאנגליה בסביבות שנת 700 לפנה"ס, הקימו במעיינות את מה שנחשב למבני המקדש הראשונים. המקדש, שהוקדש לסוליס, אלת המים, היה מרכז דתי עבור חלק ניכר מדרום מערב אנגליה. זמן קצר לאחר הגעת הרומאים לאנגליה בשנת 43 לספירה, נכבש המקדש הקלטי, והאלה סוליס זוהתה עם האלה הרומית מינרווה כאלוהות מרפאת. החל מתישהו בסביבות שנת 65 לספירה ונמשך כמעט ארבע מאות שנים, הרומאים בנו מתחמי רחצה ומקדש מורכבים יותר ויותר במעיינות.

המעיין הראשי, המבעבע מהאדמה בקצב של רבע מיליון גלונים ביום ושומר על טמפרטורה קבועה של 120 מעלות צלזיוס (49 מעלות פרנהייט), היה, עם זאת, הרבה יותר ממקור מים חמים עבור הרומאים. זה היה מקום קדוש שבו בני תמותה יכלו לתקשר עם אלוהויות העולם התחתון ולבקש את עזרתה של האלה סוליס-מינרווה ואל הריפוי, אסקלפיוס. חפירות ארכיאולוגיות בתחתית המעיין חשפו אוסף יוצא דופן של מנחות קודש שהושלכו על ידי המתפללים למים. כמו כן, מתחתית המעיין, למעלה מ-12,000 מטבעות - המשתרעים על פני כל התקופה הרומית - חשפו כי השלכת מטבעות למעיין כמעין משאלה היא התנהגות אנושית אוניברסלית ועתיקה. בריכות הרחצה הרבות ניזונו מזרימה קבועה של מים שהוזנו באמצעות צינורות עופרת, שעדיין פועלים כיום. האמבטיה הגדולה ביותר הייתה מרופדת ב-42 יריעות עופרת גדולות, שמשקלן הכולל עולה על 8 וחצי טון.

מקדש הריפוי העצום הזה של אקווה סוליס לא החזיק מעמד, עם זאת. לאחר עזיבת הלגיונות הרומיים את בריטניה בתחילת המאה החמישית לספירה, העיר, מקדשיה המפוארים ומרחצאותיה דעכו במהירות. עם הזמן, המרחצאות כוסו בסחף בלתי פוסק של המעיין, ורק מקדש סוליס-מינרווה שנפל סימן את האתר הקדוש העתיק. עם זאת, העיר לא ננטשה. במקום זאת, היא המשיכה לגדול, ובמאה השביעית הוקם המבנה הנוצרי הראשון על חורבות המקדש הרומי. במשך אלף מאות השנים הבאות, סדרה של כנסיות קמו ונפלו על האדמה המקודשת, כאשר המנזר העומד כיום נבנה בין 1499 לאמצע המאה ה-17. המעיינות החמים, אף שמעולם לא זכו שוב לפיתוח אדריכלי שווה לזה של הרומאים, היו בשימוש רציף לאורך כל תקופת ימי הביניים.

בתחילת המאה ה-1600, המעיינות החלו למשוך משפחות מלוכה ואריסטוקרטיות נחושים "לקבל את התרופה". בשנות ה-1720, באת' הייתה בדרך להפוך לספא אופנתי ביותר. עם העלייה בפופולריות של המעיינות והצורך במקביל במתקני רחצה ומגורים נוספים, החלו חפירות בנייה, שהביאו לגילוי יסודות רומיים עתיקים. חפירות ארכיאולוגיות נמשכות עד ימינו, ובאת' מתגאה כיום באנדרטה רומית שאין שני לה בצפון מערב אירופה. מחקרים מדעיים על מימי מעיין באת' חשפו 43 מינרלים שונים, כולל ברזל, מגנזיום, אשלגן, נחושת ורדיום. לאנשים הפרהיסטוריים, הרומאים והנוצרים הקדומים שהשתמשו במעיינות לא הייתה דרך לקבוע את טבעם של מינרלים אלה, אך למרות זאת, המעיינות נחשבו לאתר מרפא מאז ומעולם.

למידע נוסף:

• עלו לרגל בבריטניה