בזיליקת לורדס, צרפת (להגדיל)
אף שלא קיימות עדויות מוצקות שמלמדות כי מערת לורדס הייתה מקום קדוש בימי קדם, קיימת אנרגיית ריפוי שהפכה את האתר, רק בעוד 140 שנים, לקבר קדוש העלייה לרגל ביותר בכל רחבי העולם הנוצרי. מקורות העלייה לרגל ללורדס החלו בברנדט סובירוס, בת הארבע-עשרה לאיכרים נוצרים אדוקים. בין פברואר 11 ליולי 16, 1858, ברנדט ראתה הופעות של גברת לבושה עם גלימה לבנה 18 פעמים במערה קטנה בשם Massabiele, לאורך גדות הנהר Gave דה פאו. בהפגנות הגברת אמרה לברנדט "ללכת לומר לכומר הכפר לבנות כאן קפלה" וכי בקרוב יגיעו אנשים רבים בתהלוכה למערת הקודש. ביום הופעת ה- 16th, מרץ 25, הגברת חשפה את עצמה כמרי. במהלך הטראנס האקסטטי שלה מול המערה באותו היום, ברנדט קמה לפתע מברכיה, צעדה מרחק קצר ונפלה ארצה. בלהט היא החלה לחפור באדמה עד שהופיעה שלולית מים קטנה. במהלך הימים הקרובים השלולית התהוותה בהדרגה לבריכה והפכה בסופו של דבר למעיין הקדוש לו לורדס עכשיו מפורסם כל כך.
מ- 1864 ל- 1872 האתר היה בעיקר יעד עלייה לרגל אזורי שמשך אליו כ 30,000 אנשים בשנה. בתחילה לא היה ידוע על המקדש בכוחו המרפא, אולם לאחר ה- 1873, כאשר החלה לדווח על מקרים של ריפוי באביב, הקבר הקדוש פיתח במהירות מוניטין לאומי ואז בינלאומי כיוון שיש לו כוחות טיפוליים. עולי הרגל הפוקדים את לורד בגלל כוחות הריפוי שלו נרחצים בבריכות מלאות מים קרים שצנחו ממעיין ברנדט. דיווחים על ניסים נבדקים ביסודיות ונראה כי עדויות מצביעות על כך כי אכן ישנם מקרים רבים של ריפויים שניתן לאמת אותם במערה.
המספר ההולך וגדל של עולי הרגל הצפיפו בסופו של דבר את הבזיליקה המקורית, שנבנתה מעל המערה ב- 1876, וב- 1958 נבנתה כנסיית בטון אדירה, המושבים 20,000. זרם עולי הרגל ללורד מתאפיין בעונתיות חזקה. העונה נמשכת מאפריל עד אוקטובר, כאשר יום העלייה לרגל המרכזי הוא אוגוסט 15, חג ההנחה של מריאן. ארבעה עד שישה מיליון עולי רגל עוקבים מדי שנה בקבר הקדוש, ומחקר שנערך ב- 1978 הראה את עולי הרגל שמגיעים ממדינות 111 עם נקבות המהוות אחוז מהעולים לרגל 69. ההערכה היא כי יותר מ- 200 מיליון עולי רגל הגיעו ללורד מאז 1860. על פי התיאוריות בדבר המעצמות באתרים מקודשים, מספר גדול זה של עולי רגל אדוקים תרם ובכך הגביר את שדה הקדושה העוטף את מקדש לורדס. תחום זה מושך אליו אז עולי רגל נוספים, שבתורם תורמים להעצמתו נוספת של התחום.
לורדס הוא לא המקום היחיד בו נראו המראות של מרי. ההופעה המוקדמת ביותר הידועה במריאן הייתה ב- 40 לספירה בסרגוסה, ספרד (כלולה באתר זה) ובתקופת ימי הביניים הם היו נפוצים למדי במערב אירופה הים תיכונית. אמנם יש גוף גדול של חומר אגדי המתאר את ההופעות האלו, אך אין לנו דרך לאמת את הסיפורים ולכן מדענים וספקנים מבטלים לעיתים קרובות את כל העניין כאמונות טפלות דתיות. עם זאת, היו מספר מחזות משמעותיים של מריאן מאז אמצע ה- 1800, אולם נוכחותם של עדים מרובים לכל אחד מההתגלות הללו מקשה עליהם לפטור כאמונות טפלות. מלבד אירועי ה- 1858 בלורד, היו הופעות מדהימות בלה סלט, צרפת ב- 1846; פונטמיין, צרפת ב- 1871; נוק, אירלנד ב- 1879; Castelpetroso, איטליה ב- 1888; פטימה, פורטוגל ב- 1916-1917; Garabandal, ספרד ב- 1961-1965; צייטון, קהיר, מצרים ב- 1968-1968; ומדוג'ורג'ה (מדג'גוריה), יוגוסלביה החל מיוני, 1981.
אמנם אין זה מטרתם של כתבים נוכחים אלה לבחון את האירועים הללו בפירוט (הקוראים המעוניינים בנושא זה מופנים ליצירותיהם של ד. סקוט רוגו, דון שארקי, מרי לי נולן ופיטר מולן, כולם רשומים בביבליוגרפיות שלי) מעניין לציין אלמנטים מסוימים מתופעות ההופעה של מאריאן. באופן כללי ההופעות מתרחשות במדינות רומיות-קתוליות; עדי ההפגנות הם בדרך כלל ילדים קטנים בגילאים 6 ו- 12; המסרים שנמסרו על ידי ההפגנות לילדים עוסקים בפרשיות עולמיות שלילדים לא היה להם ידע קודם; וההופעות מביאות תחזיות מדויקות לאירועים עתידיים. עניינים אלה מציעים שתי שאלות: מה גורם להופעת ההופעה ומדוע הם נראים בדרך כלל רק על ידי ילדים (אם כי קסטלפטרוסו עם עדי 500 ומזיתון עם מאות אלפים הם חריגים לכך)? בנוגע לסיבות להתרחשותן של מראיאן, ד. סקוט רוגו כותב כי "ייתכן שהן תחזיות של תמונות סמויות במוחנו שבאופן מילולי הופכות להיות אמיתיות באופן זמני נדיר מקרים ..... המפתח להבנת ההופעה של מריאן עשוי להיות בנטייתם להתרחש בזמנים של משבר חברתי ו / או פוליטי. בזמנים כאלה של לחץ, סוג כלשהו של תקשורת טלפתית המונית עלול להתרחש בלא מודע הקולקטיבי של התרבות המאוימת. זה עשוי להוביל להיווצרותו של "מוח קבוצתי", אשר בתורו, מביא להשלכת ביקור מאריאן ...... ההופעה, שאפשר להשוות אותה לצורת מחשבה, רק מהדהדת את הדאגות של האנשים שהקרינו את זה ..... האלטרנטיבה היא שהם מייצגים ביקורים בפועל על ידי ישות או נוכחות רוחנית שנשלחו לכאן בכוונה כדי להנחות אותנו. "רעיונות אלה תואמים היטב את אמונתו של הסופר הנוכחי כי לתפילה ולכוונות אנושיות יש כוח עם זאת, באופן מסתורי זה מופעל, כדי להעלות ולהביא לידי ביטוי תופעות מופלאות לכאורה. ביטוי של אלות, בין אם הן נוצריות, הינדיות או מסורות אחרות, נראה אפוא כתגובה לכמיהה הרוחנית המודעת והלא מודעת של אנשים מסוימים או גדולים. קבוצות של אנשים.
ומדוע נראה כי ילדים רואים לעיתים קרובות את ההופעה, ובכל זאת בלתי נראים עבור אנשים מבוגרים יותר העומדים בסביבה? כותב בספרו נסיםד. סקוט רוגו אומר לנו כי "עדויות ניסיוניות טוענות שילדים עשויים להיות מטבעם יותר פסיכולוגיים מאשר מבוגרים ולכן הם רגישים יותר לנוכחות רוחנית." בנוסף ישנם הגורמים החשובים של ענווה ובורות עולמית. ילדים שטרם מתוכנתים מתוך אמונה של מבוגרים שדברים מסוימים אינם אפשריים, עדיין יש ערוץ של פתיחות פתוח למופלאים.
עוד מידע: עובדות לורדס