אתרים קדושים בודהיסטים במונגוליה

מנזר דמגיג הייד
מנזר דמגיג הייד

הבודהיזם במונגוליה שואב חלק ניכר מהמאפיינים האחרונים שלו מהבודהיזם הטיבטי של שושלות גלוג וקאגיו. באופן מסורתי, הדתות האתניות של המונגולים היו כרוכות בפולחן שמים ("השמים הכחולים הנצחיים") ואבות הקדמונים ובמנהגי השמאניזם הקדומים בצפון אסיה, בהם מתווכים אנושיים נכנסו לטראנס ודיברו ועבור חלק מאינסוף אינסוף הרוחות האחראי על מזל אנושי או חוסר מזל.

למרות שקיסרי שושלת יואן במאה ה -14 וה -15 כבר התגיירו לבודהיזם הטיבטי, המונגולים חזרו לדרכם השמאניסטית הישנה לאחר קריסת האימפריה שלהם. בשנת 1578 אלטן חאן, מנהיג צבאי מונגולי בעל שאיפות לאחד את המונגולים ולחקות את הקריירה של ג'ינגיס חאן, הזמין את ראש שושלת ג'לוג המתגברת לפסגה. הם הקימו ברית שהעניקה לאלטן חאן לגיטימציה וסנקציה דתית על יומרותיו האימפריאליות וסיפקה לבית הספר הבודהיסטי הגנה ופטרונות. אלטן חאן ממונגוליה העניק למנהיג הטיבטי את התואר דלאי למה, שממשיכיו עדיין מחזיקים.

אלטאן ח'אן נפטר זמן קצר לאחר מכן, אך במאה הבאה התפשט הגלוג ברחבי מונגוליה, ונעזר בחלקו במאמצי התמודדותם של האריסטוקרטים המונגולים לזכות בסנקציה דתית ותמיכה המונית במאמציהם הכושלים בסופו של דבר לאחד את כל המונגולים במדינה אחת. ויהרה (Datsan מונגולית) נבנו ברחבי מונגוליה, לעתים קרובות ממוקמים בנתיבי סחר והגירה או בכרי מרעה בקיץ שבהם מספר רב של רועים התכנסו לטקסים והקרבת שמאניסטים. נזירים בודהיסטים ניהלו מאבק ממושך עם השמאנים הילידים והצליחו, במידה מסוימת, להשתלט על תפקידיהם ושכרם כמרפאים וכמדריכים, ולדחוף את השמאנים לשולי התרבות והדת המונגולית.

הקשר הראשון של המונגולים עם הבודהיזם חוזר למאה הרביעית לספירה. לפני אותה תקופה לטורקי הטופה ולשושלת וויי היו השפעה מסוימת על אימפריית חואן חואן, ששלטה באותה תקופה במונגוליה. השפעה בודהיסטית מאוחרת יותר היא זו של הקיטאן במאה העשירית, עד אליה מתוארכים סטופה בברס ח'ולנה של קרולן ושרידי פסל הבודהה בכולקין גול (נהר). בשנת 4 שושלת כיטאן נופלת ומונגוליה חוזרת לאוסף לא מאורגן של שבטים לוחמים בהם הנסטוריאניזם, המניכאיזם והשמאניזם הם הדתות העיקריות.

מגעים בין מונגולים מהאזור שמצפון לגובי ולבודהיזם התרחשו בשנת 1219 כאשר הגנרל המונגולי מוקאלי גבר על העיר לאן צ'נג בפרובינציית שאנסי ותפס נזיר בשם חי-יון, חסיד צ''. כת שהייתה פופולרית אז בסין. בית הספר של צ'אן לבודהיסטים נתמך במהרה על ידי הטיבטים. הבודהיזם הטיבטי הושפע באותה תקופה עדיין מאוד מהשאמאניזם העתיק והאנימיזם של טיבט, ולכן יתכן שהוא תואם יותר את מערכות האמונה של המונגולים, שרבים מהם נותרו נאמנים לשמאניזם וסגידה לטבע של אבותיהם.

בשנת 1239, בנו של אוגדי קודן, לאחר שכבש את מחוז סצ'ואן בסין, החליט לפלוש לטיבט השכנה. כשהחליטו במהירות לתבוע את השלום, שלחו הטיבטים את סו-פאן, אב המנזר של מנזר סאקיה, המטה של ​​עדת סאקיה של הבודהיזם הטיבטי, לקודן. So-pan - סאקיה פנדיטה - היה מלומד בעל שם שכתב מסמכים מלומדים רבים, כולל אוצר העצות הטובות.

בתקופת החאנים הגדולים צורת הבודהיזם הטיבטי זוכה להשפעה רבה יותר במונגוליה. בראשית המאה ה -13 כובש ג'ינגיס חאן את טיבט. מנהיג האימפריה הגדולה ביותר אי פעם היה ידוע בסובלנותו הדתית, כשהיה נסטוריאנים, נוצרים, מוסלמים, מניצ'יסטים ושמאנים בתחומו. כאשר לאחר מותו מתעוררות צרות בטיבט, נכדו נשלח לשם ליישב דברים. למרות שהוא עושה זאת עם שובל של הרס, הוא מתיידד עם סאקיה (Sa skya) Pandita, הפטריארך של כת Sa skya. עם שני הגברים הללו יחסי הלמה-פטרון הטיבטיים המיוחדים מתחילים. יורשו של גודן, קובלאי חאן, המשיך את הקשר הזה עם אחיינו של סאקיה פנדיטה פאגס-פא. הוא הוחזק בבית המשפט המונגולי, אך יותר מסיבות פוליטיות מאשר רוחניות. על ידי מתן ביתו של נציג מטעם סא סקיה פאה, קיווה קובלאי לזכות בגישה ידידותית מצד הטיבטים. בעודו בבית המשפט במונגוליה, המיר פאגס-פא חלקים גדולים מהמעמד השולט, אפילו כולל קובלאי. אז לראשונה מונגוליה ספגה השפעה בודהיסטית גדולה, אם כי נראה שהדבר מוגבל בעיקר למעמד הגבוה.

ואז בשנת 1307, עם מותו של נכדו של קובלאי טעמור, ניסה נכדו אחר, אננדה, לתפוס את כס המלוכה של שושלת יאן. בעודו משמש כמשנה למלך ארץ טאנגוט שיאה (שבמרכזה המחוז הסיני של ימינו נינגשיה), ​​התאסלם אננדה. הוא למד את השפה הערבית, למד את הקוראן בעל פה, וככל הנראה חלם להפוך את כל סין למדינה אסלאמית. בן דודו חיישן התערב, הורג את אננדה והעלה את כס המלוכה בעצמו. חיישאן, למרות יחסו לבן דודו, היה בודהיסט אדוק. הוא הזמין את המתרגם המפורסם צ'וקי עוזר לבייג'ינג ויזם תוכנית מקיפה של תרגום טקסטים של בודהיזם מטיבט למונגולית. "מן היתרונות [של עבודותיו של חישאן] מחלות אנוש ובעלי חיים נעלמו מהארץ, ולא היו שיטפונות ולא טיוטות; הגשמים היו מתוזמנים וטובים לגידולים, והאושר פרח. מרכזי הלימוד והמדיטציה הנזיריים התחרו זה בזה. בעושרם ובחשיבותם.

לאחר מותו של קובלאי בשנת 1294, המשיכו יורשיו במעקב כלפי חוץ אחר הבודהיזם הטיבטי, אך ישנן עדויות לכך שהנוהג בפועל, לפחות בחוגי בית המשפט, הושחת יותר ויותר בגלל השפעות לא בודהיסטיות. ישנן התייחסויות למאגיה שחורה, הקרבת חיות וכתות מין המבוססות על פרשנויות שגויות של טקסטים טנטריים אזוטריים מסוימים.

בסוף המאה ה -16 אלטן חאן בשלטון. הוא נפגש עם סונאם גיאטסו, מנהיג בודהיסט טיבטי שהוא מעניק לו את התואר דלאי לאמה. דלאי ​​היא מילה מונגולית שפירושה "עצום" או "אוקיאני"; זהו גם תרגום ישיר של מונגולית למילה הטיבית gyatso ובכך כותר הולם במיוחד עבור Sonam Gyatso. מאותה תקופה ואילך הבודהיזם הופך לדת השולטת בשטחים המונגוליים ומקים כמורה גדולה.

בסוף המאה השבע עשרה וראשית המאה השמונה עשרה, הפסל למצטיין בקרב המדינות הבודהיסטיות באסיה היה Undur Gegeen Zanabazar (1635-1723), Jebtsundamba Khutuktu הראשון, או Bogdo Gegeen (המלך בוגד), והפסל הגדול ביותר של מונגוליה. הוא היה המייסד של בית הספר שלנו לאמנות "זנבאזר". מאז זנאבאזר, נציגו הבכיר ביותר של הבודהיסטים במאה ה -17, הוקם התואר חאן בוגד (המלך בוגד). חאנים היו בו זמנית בודהיסטים מהדרגים הגבוהים ביותר, כמו גם מנהיגים חלולים. חאן בוגד המונגולי האחרון נפטר בשנת 1924. הוא היה השליט הדתי והחולל האחרון של המונגולים שהתגורר בארמון חאן בוגד. מקום המגורים נקרא אולן בטאר, קרי 'הלוחמים האדומים' או 'הגיבורים האדומים'.

בסוף המאה התשע עשרה היו 583 מנזרים ומתחמי מקדשים ו 243 לאמות התגלמות היו מתגוררים בשטחים המונגוליים, מתוכם 157 התגוררו במונגוליה הפנימית. הכמורה הבודהיסטית שלטה בכ -20 אחוז מעושר המדינה, ובשנות העשרים היו כ -1920 נזירים, המהווים שליש מאוכלוסיית הגברים.

מנזר דמגיג הייד
מנזר דמגיג הייד


מנזר דמגיג הייד
מנזר דמגיג הייד


פסל פדמסמבהבה, בתוך סטופה במנזר דמצ'יג הייד
פסל פדמסמבהבה, בתוך סטופה במנזר דמצ'יג הייד


סלע קדוש שמאני עם צליינים המתפללים להקל בלידה
סלע קדוש שמאני עם צליינים המתפללים להקל בלידה

תצלומים נוספים של אתרים קדושים בודהיסטים במונגוליה:
/asia/mongolia/buddhist_sacred_sites_in_mongolia_additional_photos.html

Martin Gray הוא אנתרופולוג תרבותי, סופר וצלם המתמחה בחקר מסורות עלייה לרגל ואתרים קדושים ברחבי העולם. במהלך תקופה של 40 שנה הוא ביקר ביותר מ-2000 מקומות עלייה לרגל ב-165 מדינות. ה מדריך העלייה לרגל העולמית ב- sacredsites.com הוא מקור המידע המקיף ביותר בנושא זה.

למידע נוסף על בודהיזם במונגוליה: 
https://www.wikiwand.com/en/Buddhism_in_Mongolia

למידע נוסף על ההיסטוריה של הבודהיזם
http://www.face-music.ch/bi_bid/historyofbuddhism_en.html

למידע נוסף על מנזר טובחן הי"ד
https://www.wikiwand.com/en/T%C3%B6vkh%C3%B6n_Monastery

למידע נוסף על מנזר ארדן זו
https://www.wikiwand.com/en/Erdene_Zuu_Monastery