מקדש עצים לצד הדרך, דרום הודו
הודו אמנם בולטת במתחמי המקדשים הגדולים שלה, אך חשוב להבין כי כל אחד מהמקדשים הגדולים היה מקורם כמקדש קטן של עם כפרי. הרבה לפני שעולי רגל הגיעו לביקור מארצות רחוקות והרבה לפני שהחסות המלכותית אפשרה בניית מבני מקדש ענקיים ומסוגננים, אתרי נהר מסוימים, מעיינות, מערות, עצים וסלעים, שנודעו על ידי האנשים המקומיים כמקום מגוריהם של מגוון של מגוון רוחות אדמה. המקדשים הראשונים היו סכך פשוט או מתחמי עץ שנבנו מעל אבן רוח קדושה או מתחת לעץ קדוש. מבנים אלה היו בעיקר תועלתניים במובן זה שהם תוחמו את היקף המרחב הקדוש ואפשרו את התקבצותם של אנשי העם המקומיים למטרות פולחניות.
המארזים עצמם לא נחשבו מקודשים בתחילה - הם אכסנו רק את הקדושים - אולם עם הזמן גם המבנים התייחסו לקדושים. סלע המתחם הקדוש נחשב להיבט הסטטי, הארצי, 'הגברי', העץ הקדוש היה ההיבט הדינמי, המפרה, 'הנשי', ויחד הם ייצגו את היסוד היצירתי של החיים. מתחת לאדמת האבן הקדושה ובענפי העץ הקדוש חי הנחש המיתולוגי. הנחש המסתורי והארוך-חיים מתפתל בצורה מתפתלת ובקלות בשני התחומים ומייצג את שני התחומים, וחשוב מכך, לחבר אנרגטית בין השניים. לאורך המרחב הגדול של הודו העתיקה, מדרום הדרווידיאן ועד לתרבויות עמק האינדוס של הצפון, הנחש נקשר אפוא לאתרים הקסומים של רוח האדמה הרמפרודיטית.
עץ קדוש ואלוהות תושבים
למידע נוסף:
Martin Gray הוא אנתרופולוג תרבותי, סופר וצלם המתמחה בחקר מסורות עלייה לרגל ואתרים קדושים ברחבי העולם. במהלך תקופה של 40 שנה הוא ביקר ביותר מ-2000 מקומות עלייה לרגל ב-165 מדינות. ה מדריך העלייה לרגל העולמית ב- sacredsites.com הוא מקור המידע המקיף ביותר בנושא זה.מדריכי טיולים בהודו
מרטין ממליץ על מדריכי הטיולים האלה
